סטייה של הלסתות ואסימטריה בפנים

דלקת במפרק הלסת השמאלי

סימטריה של הלסתות הינה תכונה חשובה שמשפיעה על האסתטיקה והיופי של מראה הפנים. מידה מסויימת של אסימטריה קיימת אצל כולנו, אך כאשר הסטייה נראית לעין, הדבר נתפס כלא אסתטי, ואף במקרים מסויימים, כלא נורמלי. שתי הפרעות שכיחות שגורמות לאסימטריה בפנים הן היפרפלזיה קונדילרית והיפרטרופיה שרירית. הראשונה נגרמת מבעיה גרמית (עצמות הלסת) ואילו השנייה נגרמת מבעיה ברקמה הרכה (שרירי הלעיסה).

היפרפלזיה קונדילרית Condylar hyperplasia:

מפרק הלסת בנוי משני מבנים גרמיים, ראש מפרק הלסת התחתונה (הקונדיל) ועצם בסיס הגולגולת (הפוסה). לבני אדם ובעלי חיים יש שני מפרקי לסת אשר תמיד עובדים יחד ומאפשרים ביצוע התנועות היומיומיות כמו אכילה, חיוך, דיבור, ופיהוק. בנוסף, מפרקי הלסת מתפקדים כמרכזי הגדילה של הלסת התחתונה. הם נותנים אותות וסיגנלים שמשפיעים על גדילת כל הלסת התחתונה והפנים. בבנות, הגדילה הטבעית של הלסת התחתונה נפסקת בגיל 15-16, ואילו בבנים הגדילה ממשיכה עד גיל 17-18. המונח היפרפלזיה קונדילרית מתאר הפרעה התפתחותית ממקור מפרק הלסת אשר גורמת להתפתחות סטייה של הלסתות ואסימטריה בפנים באופן פרוגרסיבי והדרגתי. מקור המונח ביוונית, כאשר היפרפלזיה פירושה צמיחה ביתר וקונדילרית פירושה ראש מפרק הלסת התחתונה.

במצב תקין הגדילה בשני מפרקי הלסת הינה סימטרית בין שני הצדדים, וכאמור, הגדילה אמורה להיעצר במפרק הלסת הימני והשמאלי יחד בגילאי 15-18. בכל מקרה של גדילה בקצב שונה בין שני הצדדים, או לחלופין, המשך גדילה של אחד הצדדים מעבר לגילאים הנ"ל, תתפתח גדילה ביתר של צד אחד של הלסת התחתונה לעומת הצד הנגדי אשר תגרום לסטייה של הלסת. במקביל, וכתוצאה מסטייה זו, יחולו שינויים נלווים בלסת העליונה, בשיניים, ובשפתיים אשר יחמירו וידגישו עוד את האסימטריה בפנים. לרוב ההחמרה הפרוגרסיבית ממשיכה עד סוף שנות העשרים לחיים. הגורם לתופעה אינו ידוע.

המטופלים יפנו לרוב למומחה לכירורגיה פה ולסתות או מומחה ליישור שיניים (רופא שיניים מומחה לאורתודנטיה) עם תלונה על עמדה לא תקינה של הלסתות, ולעיתים תכופות יציינו שהתופעה במגמת החמרה בשנים האחרונות. הרופא יאבחן את ההפרעה על סמך בדיקה קלינית וצילומי רנטגן. בנוסף, ירצה הרופא לברר אם התופעה היא אקטיבית, משמע, ההיפרפלזיה (הגדילה ביתר) ממשיכה, או שהיא כבר נעצרה. לצורך זה יבקש הרופא לראות צילומים פוטוגרפיים ורדיוגרפיים ישנים של הפנים, ולעיתים תכופות גם בדיקת מיפוי עצמות, שנותנת אומדן לגבי רמת הפעילות המטבולית של העצמות בגוף בכלל, ושל מפרקי הלסת בפרט.

במידה ותוצאת הבירור מעלה שההיפרפלזיה הקונדילרית אינה פעילה, ימליץ הרופא על ניתוח אורתוגנטי, שמטרתו מיקום הלסתות בעמדה ישרה ואסתטית. הניתוח מבוצע לרוב תחת הרדמה כללית ובמהלכו נעשה מיקום מחדש של הלסתות בעמדה תקינה. לחלופין, אם תוצאת הבירור מעלה כי ההיפרפלזיה ממשיכה להיות פעילה, אז ישנו צורך ראשוני להפסיק את הגדילה האבנורמלית ואת המשך ההחמרה בסטייה. הדבר מבוצע ע"י ניתוח הקרוי קונדילקטומי, שבמהלכו מורידים את החלק העליון של מפרק הלסת ובכך "מכבים" את מרכז הגדילה. כתוצר לוואי של הניתוח, מתרחש גם תיקון חלקי של האסימטריה. ניתן לבצע עם ניתוח הקונידלקטומי גם ניתוח אורתוגנטי באותו שלב בשביל למקם את הלסתות בעמדתן התקינה, או לחלופין, אפשר לעשות את הניתוח האורתוגנטי מספר חודשים אחרי הקונדילקטומי. בחלק מהמקרים כאשר הסטייה בלסת קלה, ייתן ניתוח הקונדילקטומי מענה לשתי הבעיות: יעצור את הגדילה ההיפרפלסטית ויתקן את הסטייה בלסתות.

היפרטרופיה שרירית Muscular Hypertrophy:

פירוש המילה היפרטרופיה הוא "גדילה ביתר". הצורה הנפוצה ביותר של היפרטרופיה שרירית היא זו שמתרחשת כתוצאה ממאמץ מוגבר ואימונים שמוכוונים להגדלת המסה השרירית. אך בשונה מפעילות ספורטיבית, גדילה ביתר של אחד משרירי הלעיסה והפנים איננה דבר רצוי ויכולות להיות לה השפעות שליליות על מראה הפנים והאסתטיקה שלו.
היפרטרופיה שרירית בפנים מתאפיינת בנפיחות ממוקמת לאזור זווית הלסת התחתונה או הרקה. התופעה יכולה להיות חד צדדית (ואז תגרום לאסימטריה) או דו צדדית (ואז תגרום למראה של פנים מרובעות). הגורם להיפרטרופיה שרירית בפנים אינו ידוע, והתופעה יכולה להתפתח בכל גיל.

בעבר, הטיפול בבעיה כלל ניתוחים מורכבים שבמהלכם הסירו חלק מהשריר המוגדל ועצם הלסת שמתחתיו. ניתוחים אלה היו כרוכים בסיכונים רבים לרבות פגיעה בתנועתיות שרירי ההבעה בפנים והשארת צלקות. כיום, הטיפול המקובל בהפרעה הוא הזרקות לשריר המוגדל. ההזרקות מפחיתות את הגירוי העצבי לשריר ובכך מוריד את פעילותו, וכאשר פעילות השריר יורדת כך גם המסה לו. מתחילים לראות את ההשפעה כשבוע לאחר ההזרקה וההשפעה נמשכת ל- 3 עד 4 חודשים. יש צורך לחזור על טיפול זה מספר פעמים עד שהתוצאה שלו מתקבעת.

בשונה מההזרקות השטחיות לצורך טיפול בקמטים, ההזרקות לטיפול בהיפרטרופיה הינן עמוקות יותר ואין להן השפעה על תנועתיות שרירי ההבעה ומראה עור הפנים. לאחר שהרופא מאבחן את הבעיה, לרוב ימליץ על ביצוע הזרקות ב- 2-3 נקודות לשריר. ניתן להעלות את המינון או להוריד אותו בהתאם להשפעת הטוקסין על מסת השריר.

לכתבות נוספות במגזין

ד"ר וסים עבוד

רופא בכיר במחלקה לכירורגיה פה ולסתות במרכז רפואי שיבא תל השומר ואחראי מרפאת מפרקי הלסת TMJ במחלקה.

לקביעת תור התקשרו 073-7028991

לפרטים נוספים על ד"ר וסים עבוד

ד"ר ואסים עבוד