עקירות כירורגיות

עקירה כירורגית היא פעולה מורכבת יחסית שמתבצעת במקרים שבהם לא ניתן לאחוז בכותרת של השן בעוצמה הדרושה להוצאתה. מצב אחד שבו תתבצע עקירה מורכבת מסוג זה הוא כשהכותרת של השן הרוסה, ומצב נפוץ נוסף הוא עקירת שיני בינה כלואות. 

ההליך הכירורגי כולל קיפול של רקמות חניכיים לצורך חשיפת השן שאותה יש לעקור. כמו כן ייעשה שימוש במלקחי חילוץ מיוחדות כדי לשלוף את השן ממקומה, ו/או במניף – מכשיר שמפעיל לחץ על השן על-מנת שאפשר יהיה לעקור אותה. בחלק מהמקרים נדרש חיתוך של השן על-מנת להוציא אותה בחלקים. במידה ובוצעו חתכים ברקמת החניכיים, בסיום העקירה הכירורגית הרופא יתפור את האזור. משך הטיפול: בין חצי שעה לשעתיים.

ליצירת קשר
עקירות כירורגיות

שאלות ותשובות

באילו מקרים מתבצעות עקירות כירורגיות?

עקירות כירורגיות מומלצות כשהכותרת של השן הרוסה, כשיש שן שבורה ולא ניתן לשקם אותה, במקרה של שיני בינה ו/או שיניים כלואות, כשישנה שן עודפת וגם במצב שבו מחלת חניכיים מתקדמת או חבלה חיצונית גורמת לחוסר יציבות של שן.

איזו הרדמה נדרשת עבור עקירה כירורגית?

ישנן מספר אפשרויות: הרדמה מקומית הרדמה מלאה או סדציה (טשטוש). ההחלטה מתקבלת בהתאם להיקף העקירה, כלומר מספר השיניים שיש לעקור, ורמת החשש של המטופל או המטופלת. ניתן להיעזר גם בתרופות הרגעה.

על מה חשוב להקפיד אחרי עקירה כירורגית?

בשעתיים הראשונות יש להימנע מאכילה. ב-24 השעות שאחרי העקירה יש להימנע משטיפת הפה, צחצוח שיניים, יריקה, אוכל חם או קשה, עישון ואלכוהול. תחבושות קרח שמונחות לסירוגין על הלחי יפחיתו כאבים ונפיחות. במידת הצורך אפשר להיעזר גם בתרופות נגד כאב. שקיק תה רטוב על הפצע ימנע דימומים. כדאי לבצע שטיפות עם מי מלח מספר פעמים ביום.

יש לכם עוד שאלות?

צרו איתנו קשר

עוד במרכז

ציסטות ונגעים בחלל הפה
ציסטות ונגעים בחלל הפה

ישנם מס' סוגים של ציסטות המתפתחות בחלל הפה ובעצמות הלסתות. הציסטה הינה חלל פתולוגי מצופה תאים (אפיתל) המקיף חומר נוזלי או גבישי. הציסטה יכולה להתפתח באזור רקמות רכות: שפתיים, חניכיים, לשון, חך, או באזור העצם (הלסת).

לפרטים נוספים
הרמת רצפת סינוס
הרמת רצפת סינוס

כאשר מבצעים השתלות דנטליות (השתלות שיניים) באזור הלסת העליונה, פעמים רבות יש צורך בהרמת רצפת הסינוס על מנת לאפשר בניית עצם והשתלות דנטליות באזור לסת עליונה אחורית.

לפרטים נוספים
בלוטות רוק
בלוטות רוק

ישנן מספר הפרעות שעשויות לגרום לבלוטות רוק נפוחות: ציסטות, אבנים, חסימות, דלקות וגידולים. הטיפול בבלוטות רוק מוגדלות מתבצע בטכניקות מתקדמות ובפרט הליך אנדוסקופי, גלי הדף וטכניקה מיקרו-כירורגית מדויקת

לפרטים נוספים
נגישות