מצב של ניב כלוא הוא הנפוץ ביותר מבחינת שיניים כלואות – למעט שיני בינה כלואות כמובן. זהו מצב בו אחת או יותר משיני הניבים לא בוקעת כמו שצריך והופכת לכלואה מתחת קו החניכיים או בעמדה לא נכונה בלסת. מצב זה עשוי לגרום לאי נוחות, מיקום לא תקין של שיניים סמוכות, הרס השורש של שיניים קרובות ובעיות אחרות בהקשר לבריאות הפה והלסת, לכן חשוב לאבחן את הבעיה מוקדם ולטפל בה בגילאים הרלוונטיים ובאופן האופטימאלי לסיטואציה הקלינית הפרטנית.
טיפול חשיפת ניב כלוא רלוונטי לרוב לילדים בגילאי 12-16, לאחר אבחון מלא ומדויק של אורתודנט. נסקור כאן את הנושא ובעיקר נסביר לגבי דרכי טיפול אפקטיביות של ניתוח חשיפת ניבים כלואים.
למרות מה שרבים חושבים, שיניים יכולים להפוך לכלואות מתחת לרקמת החניכיים. זה קורה כאשר שן קבועה כושלת לבקוע בזמן, באופן או במיקום הנכון והצפוי שלה ולא תופסת את מקומה הנכון בקשת השיניים. שיני בינה כלואות הן הנפוצות והשכיחות ביותר בהקשר זה, אך שיני הניבים הן הבאות בתור מבחינת שכיחות כליאה.
ניב הופך כלוא כאשר הוא לא בוקע במקום ובצורה הנכונים אלא נותר "תקוע" מעל ומאחורי יתר השיניים בקשת השיניים. באופן מפתיע ולמרות איך שהתופעה נראית בהדמיות ותמונות, ברוב המקרים היא לא מלווה בכאבים או תופעות מטרידות והאבחון הראשוני נעשה ע"י אורתודנט מנוסה ובעזרת הדמיות כמו CT או רנטגן.
ניבים הוא השם לשיניים המחודדות הנמצאות בקדמת הפה, בין השיניים החותכות הקדמיות ביותר לשיניים הטוחנות הנמצאות בחלק האחורי של קשת השיניים. יש בלסת התחתונה ויש בלסת העליונה, כאשר קודם בוקעים הניבים התחתונים, בסביבות גילאי 10-11 ולאחר מכן בוקעים העליונים, בסביבות גילאי 11-12.
מבחינת שכיחות התופעה, מחקרים שונים מראים על ממוצע של כ-2% מהאוכלוסייה אשר חווים מידה כזו או אחרת של ניבים כלואים ומצריכים טיפול מתאים, בעיקר היבטים שונים של ניתוח חשיפת ניבים כלואים. באופן כללי, ואת זה חשוב לדעת כפי שנדגיש בהמשך, חשיפת ניב כלוא רלוונטית בעיקר לילדים בגילאי 12-16 ומי שמאבחן את הבעיה מלכתחילה הוא אורתודנט מומחה. בהמשך, אם אכן נקבע שהליך כירורגי הוא הפתרון האופטימאלי למקרה, אז רופא שיניים כירורג פה ולסת מבצע את ההליך.
הכי שכיח שהניבים העליונים הופכים כלואים ולרוב מדובר על אחד מהם בלבד. אבל זה יכול לקרות גם בניבים התחתונים וגם בשניהם יחדיו.
אבחון וטיפול הינם חשובים גם לתפקוד תקין ובריאות הפה והלסת אך גם מסיבות נוספות של בריאות ואיכות חיים. שיניים אלו משמשות לתפקיד אנטומי מסוים ובנוסף הן משחקות תפקיד מהותי באסתטיקה ובפונקציונאליות של החיוך. כפי שנסביר, אי טיפול בבעיה – אפילו אם לא חווים תסמינים פיזיים כמו כאבים או נפיחויות – עשוי להוביל לנזק מבני חמור לשיניים סמוכות.
ראשית כל חשוב לטפל כי ללא טיפול ותיקון הבעיה, כאשר הניב החלבי ינשור, לא תהיה שן קבועה שיחליף אותו, מה שיוביל למחסור השיניים הללו בפה. מה שכמובן ייצור הפרעה מבנית ותפקודית של השיניים וגם במידה והניב לא מטופל ימשיך לגדול ולזוז בתוך החניכיים ועשוי לפגוע בשורשים של שיניים סמוכות, מה שיגרום לספיגת שורשים, לפגיעה בשיניים אלו ובפגיעה באחיזת השיניים האלו בלסת – מה שגורר לא אחת צורך לעקור את השיניים הצמודות להם או נזקים אחרים.
הזנחה עלולה לעודד התפתחות ציסטות, זיהומים וצמיחה לא תקינה של השיניים השכנות.
למרות שאמרנו שלא תמיד התופעה מלווה בכאבים, בהתאם לכיוון ואופן הצמיחה הלא תקינים, בהחלט יכולים להתפתח כאבים ותחושות מהותיות של אי נוחות.
לאחר הסברי הרקע, הגענו להסבר לגבי דרכי הטיפול האפקטיביות, בעיקר ניתוח חשיפת ניבים כלואים. אופן הטיפול חייב להיות מותאם אישית ומבוסס על הדמיות איכותיות וברורות הממחישות את מהות ומאפייני הבעיה אצל המטופל, הדמיות שלרוב מבוצעות עם צילום CT וצילומים פנורמיים מפורטים.
במקרים קלים יחסית, למשל אם הניב כלוא חלקית או קרוב מאוד לבקיעה ולמיקום הנכון, לעיתים טיפול אורתודנטי פשוט ליישור והכוונת השיניים הסמוכות יכול לפנות את המקום הדרוש לו כדי לבקוע כמו שצריך.
אך במקרים חמורים יותר, יש צורך בהתערבות כירורגית של ניתוח חשיפה ע"י כירורג פה ולסת בשילוב אורתודנט. זהו הליך די מורכב (קל וחומר כי מבצעים אותו לרוב בילדים ונערים), אך הוא כאמור נדרש והכרחי כדי למנוע סיבוכים.
למעשה ישנן כמה וכמה סיבות להיווצרות מצב של כליאת ניב אחד או שניים, אלו המרכזיות והנפוצות שבהן:
• השן החלבית לא נופלת בזמן וגורמת לשן הקבועה שמתחתיה לצמוח לכיוון הלא נכון.
• נשירה מוקדמת מדי של ניב חלבי, מה שעשוי להביא לסגירת המקום לשן הקבוע על ידי
צמיחה לא תקינה של השיניים האחרות.
• בדומה לסעיף הקודם, היעדר מקום בקשת השיניים לא מאפשר צמיחה תקינה של השן
הקבועה.
• אם השיניים הסמוכות לניב קטנות או בעלות שורש קצר, יכולה להיווצר פגיעה בהכוונה
התקינה של הניב, מה שיגרום לו לצמוח בצורה לא תקינה.
• גורם גנטי: לא ברור מה המקור הגנטי, אך נראה שיש גורם סיכון כזה, כי במקרים רבים
השכיחות של ניבים כלואים גבוהה יותר בקרב משפחות מסוימות לעומת אחרות.
קודם כל יש לוודא בטיפול אורתודנטי כי בקשת השיניים יש מקום מספיק ותקין לצמיחה והכוונה של הניב הכלוא. במהותו, בהליך הכירורגי (בדר"כ בהרדמה כללית), חושפים את הניב הכלוא בחלל הפה ואז מחברים אליו בהדבקה מיוחדת מעין וו או כפתור אחיזה. את וו המשיכה הזו מחברים לגשר מתכת המותקן על השיניים ומיישמים מתיחה מדויקת ועדינה. יש דרכים קליניות שונות ליישם את משיכת והכוונת הניב הכלוא החשוף למקום הנכון, הכל בהתאמה אישית למקרה הפרטני של המטופל או המטופלת כמובן.
התהליך הוא הדרגתי וכמובן שלא כולל משיכה חזקה ופתאומית. באמצעות חיזוק המתיחה של הגשר על השיניים וכפתור המשיכה המותקן על הניב הכלוא, מכווינים ומושכים אותו החוצה לאורך כמה וכמה חודשים.
נציין כי במקרים מתאימים, אפשר כאמור להשתמש בלייזר כדי ליצור פתח ואז הוא אמור לצמוח באופן טבעי וללא אלמנט המשיכה הקיים בהליך הקלאסי למקומו הנכון והתקין בקשת השיניים.
טיפולי שורש מתקדמים ומדויקים על בסיס אבחון מקיף ובאמצעות ציוד משוכלל, הכולל מיקרוסקופ, מכשירים לשטיפת תעלות השורש, מחטים ייעודיות לסילוק רקמות נגועות ועוד
לפרטים נוספים
שתל דנטלי הנו למעשה תחליף לשורש שן שחסרה או נעקרה. "שורש" זה מוחדר ללסת ובכך מחליף את שורש השן הטבעית החסרה. שתלים דנטליים קיימים בצורות, גדלים ופני שטח שונים.
לפרטים נוספים
מחלות חניכיים עלולות לגרום לנזקים חמורים ואפילו בלתי הפיכים, ובהם אובדן שיניים. אבחון מוקדם ככל האפשר וטיפול מתאים, כולל ניתוחי חניכיים במידת הצורך, ימנעו פגיעה קשה בתפקוד הפה ובמראה החיצוני
לפרטים נוספים
