כדי להקל על יצירת הקשר
נא למלא את הטופס הבא

בעיות במפרקי הלסת TMJ

– פגיעה מולדת
– שחיקה והידוק שיניים
– הפעלת יתר של שרירי הלסתות
– עקב תאונה או מחלה

סיבות אלה עלולות להוביל ללעיסה כאובה, חוסר התאמה בסגירת השיניים, נקישות "קליקים",
קולות חריקה בעת פתיחת הפה, או הגבלה באפשרות פתיחת הפה ועוד.
קיימים סימפטומים רבים ומגוונים לבעיות במפרק הלסת.
יש לשים לב למודעות להידוק, חריקת או שחיקת שיניים; כאבי ראש או צוואר; כאב ו/או קשיון שרירים באזור
מפרק הלסת בעת קימה בבוקר;
החמרה בכאב בעת הידוק השיניים או בעתות של לחץ נפשי; רעשים של "קליקים" או
של חריקה בעת פתיחת הפה
עם או ללא הגבלה בפתיחת הפה; שיניים אשר בעת סגירת הפה אינן באות במגע עם שיני הלסת הנגדית;
שינוי בסגר הלסתות עם הזמן;
קושי בלעיסה וטחינת מזון; רגישות, אובדן או שבירות שיניים .
יש לבדוק גם אם הייתה פגיעה בעבר באזור ראש צוואר או לסתות והאם קיימות בעיות דומות או
שונות במפרקים אחרים בגוף וכו'.
הבנת הגורם לבעיה תעזור לך בהבנת הפתרון הטיפולי.

– הגבלה או קושי בפתיחת הפה
– הפרעה או קושי בסגירת הפה
– כאב בלעיסה ו/או בפיהוק
– כאבי פנים, צוואר, וראש
– רעשים במפרקי הלסת בפתיחת וסגירת הפה
– טנטון באוזניים
– התפתחות סטייה של הלסת התחתונה ואסימטריה בפנים
– מנשך שיניים לקוי, סגר דנטלי לא תקין

– ברוקסיזם: שחיקת או הידוק שיניים
– הרגלים מזיקים: כגון לעיסת מסטיקים, כסיסת ציפורניים, מנח לא תקין של הראש והצוואר
– פגיעה מולדת או מבנה עדין מולד של אחד או יותר ממרכיבי מפרק הלסת
– טראומה: כגון חבלה לאזור הראש והצוואר בעקבות תאונת דרכים, מכה, נפילה, וכו'
– מצבים סיסטמיים כגון: פיברומיאלגיה, לחץ נפשי מוגבר, ארתריטיס, שיגדון, פסוראיאזיס, ועוד
– טיפולים דנטליים שכוללים שיקומים נרחבים אשר משנים את העקומה הסגרית של השיניים
– אובדן רב של שיניים שמלווה באובדן גובה בשליש התחתון של הפנים

הטיפולים השמרניים כוללים:
– הפסקת או שינוי הרגלים מזיקים
– סד סגרי – סד לילה
– שיקום דנטלי לתיקון העקומה הסגרית
– פיזיותרפיה, אוסטאופתיה, כירופרקטיקה
– טיפולים תרופתיים

ישנם מצבים היוצאים מהכלל אשר דורשים התערבות כירורגית כקו טיפול ראשון כגון:

– נעילה אקוטית של מפרק הלסת, שמתבטאת בהגבלה בפתיחת הפה, קליקים ונעילות זמניות
– היפרטרופיה שרירית: גדילה של אחד או יותר משרירי הלעיסה, אשר גורמת לאסימטריה בפנים
– היפרפלזיה קונדילרית: סטייה הולכת ומחמירה של הלסת התחתונה ואסימטריה בפנים
– אנקילוזה, שמתבטאת בהגבלה קשה בפתיחת הפה אשר לרוב לא מלווה בכאבים
– התלקחות אקוטית של ארתריטיס (דלקת מפרק) אשר מערבת את מפרק הלסת

מבין הטיפולים הכירורגים שמבצעים לטיפול בהפרעות הטמפורומנדיבולריות:
– שטיפת מפרק, אתרוצנטזיס
– ארתרוסקופיה של מפרק הלסת
– ניתוח פתוח של מפרק הלסת ארתרופלסטי, אמינקטומי, קונדילקטומי
– הזרקות
– שחזור מפרק הלסת
– ניתוח אורתוגנטי

מפרק הלסת הוא איבר מורכב הבנוי בין השאר מעצם הלסת התחתונה, עצם בסיס הגולגולת, ודיסק סחוסי הנמצא ביניהם. שני מפרקי הלסת בצד ימין ושמאל של הפנים מאפשרים לבצע את כל התנועות היומיומיות כמו אכילה, דיבור, ופיהוק. הדיסק הסחוסי של מפרק הלסת מהווה מעין בולם זעזועים ומפזר עומסים אשר גורם לתנועה בין עצם בסיס הגולגולת לעצם הלסת התחתונה להיות חלקה וקלה. הדיסק הזה מוחזק במקומו ע"י רצועות חזקות. כאשר מסיבה כלשהיא אחת או יותר מהרצועות נחלשות או נמתחות, הדיסק זז ממקומו, ובזמן פתיחת וסגירת הפה, ישנה קפיצה של הדיסק אל ומחוצה למנח התקין שלו, דבר היוצר קליקים.
בנוסף לקליקים יש סוג אחר של רעשים במפרקי הלסת – חרקושים או קרפיטציות. רעש זה מופיע כאשר רקמת הסחוס במפרקי הלסת נשחקת. הסחוס של הדיסק וגם הסחוס המרפד את המשטחים הגרמיים של הלסת התחתונה ובסיס הגולגולת עלולים לעבור שינויים דלקתיים וניווניים ולהישחק. אובדן הסחוס יוצר חיכוך גבוה במערכת אשר יוצר רעשים אופייניים בזמן פתיחת וסגירת הפה.
הטיפולים במפרקי לסת עם שחיקת סחוס נעים בין הימנעות ממאכלים קשים, לשטיפת מפרק והזרקת חומצה היאלורונית או סטרואידים, ועד לניתוח פתוח של מפרק הלסת. ההחלטה על הטיפול המתאים תלויה במידת ההגבלה בפתיחת הפה, דרגת הכאבים, וציפיותיו ושאיפותיו של המטופל.

בעיות במפרקי הלסת יכולות לגרום להגבלה בפתיחת הפה. הגורם להגבלה הוא לרוב היתקעות הדיסק הסחוסי בעמדה שלא מאפשרת פתיחה וסגירה של הפה. מבדילים בין 3 מצבים של הגבלה בפתיחת הפה:
– הגבלה זמנית בפתיחת הפה: מצב זה מתאפיין בנעילות זמניות שיכולות להימשך משניות ספורות ועד מספר דקות, ויכולות להופיע בתדירות משתנה בין מספר פעמים ביום לאחת למספר חודשים. הגורם לבעיה הוא היתקעות זמנית של הדיסק הסחוסי בעמדה שלא מאפשרת המשך פתיחה של הפה. כאמור מצב זה הוא זמני, ולרוב ע"י מניפולציה פשוטה מצליח המטופל "לשחרר" את הנעילה ולפתוח את הפה בצורה טובה. לרוב בין הנעילות הזמניות ידווח המטופל על קליקים בתנועות מפרק הלסת.
– הגבלה קבועה ואקוטית בפתיחת הפה: מצב זה מתאפיין בנעילה של משתחררת. למרות ניסיונות המטופל לפתוח את הפה "ולעקוף" את הנעילה, ההגבלה בפתיחת הפה לא משתחררת. לעיתים קודם למצב זה תקופה של נעילות זמניות ולעיתים המצב הזה מופיע באופן פתאומי לחלוטין ללא שום תלונה מקדימה.
– הגבלה קבועה וכרונית בפתיחת הפה: כאשר המצב האקוטי מתמשך למספר חודשים והופך לכרוני, מתפתחים שינויים מבניים וניווניים במפרקי הלסת אשר מקבעים את ההגבלה והכאב. למרות שברוב המקרים יהיה שיפור מסוים בטווח התנועות ובעוצמת הכאב ביחס למצב האקוטי, הטיפול עצמו במצב הכרוני דורש טיפולים יותר מתקדמים עם אחוזי הצלחה פחות טובים ביחס למצב האקוטי.
הטיפולים המקובלים במצבים השונים של הגבלה בפתיחת הפה נעים בין טיפולים שמרניים לא כירורגיים, לשטיפת מפרק רגילה או ארתרוסקופית, ועד לניתוח פתוח במפרק הלסת.

כאב במפרק הלסת יכול לנבוע מבעיית שיבוש פנימי בין המרכיבים השונים של מפרק הלסת (מנח לא תקין של הדיסק הסחוסי) או בגלל בעיה דלקתית-ניוונית אשר גורמת לדיקוק ושחיקת הסחוס של המפרק. בשני המקרים ממליצים לצורך טיפול והקלה על מודליות טיפוליות לא כירורגיות הכוללות:
– מנוחה: הימנעות מלעיסת מסטיקים, מעבר לתזונה רכה, הימנעות מכסיסת ציפורניים, הגבלת פתיחת הפה בזמן פיהוק, וכו'
– סד סיגרי: פלטה אקרילית שמטרתה פיזור העומסים הסגריים בצורה טובה, מניעת הידוק שיניים, והגדלת המרווח המפרקי.
– תרופות: תרופות נוגדות דלקת, תרופות נוגדות כאב, תרופות להרפיית שרירים, תרופות לשיפור איכות השינה, ותרופות נוירולוגיות הם חלק מהטיפולים הפרמקולוגיים בבעיות מפרק הלסת.
– פיזיותרפיה: ברוב המקרים ממליצים על טיפול פיזיותרפי שמטרתו העיקרית מוביליזציה של המפרק ושרירי הלעיסה בטווח תנועה ללא כאב. פיזיותרפיה איכותית תורמת לשיפור זרימת הדם, סילוק רעלים, ומניעת התפתחות נזקים משניים.
הרופא מגיע לאבחנה לאחר תשאול המטופל לגבי היסטוריית התלונה, ביצוע בדיקה קלינית מקיפה, ועיון בהדמיות. לאחר הגעה לאבחנה מדוייקת ימליץ הרופא על טיפולים ספציפיים הייעודיים לאותה הפרעה.

טיפול בבעיות במפרקי הלסת TMJ יכול להיות חוויה נוחה וחיובית באם מבוצע במרכז כירורגי שוורץ-ארד.
לפרטים ולייעוץ צרו קשר

שינוי גודל גופנים
ניגודיות