כדי להקל על יצירת הקשר
נא למלא את הטופס הבא

השתלת שיניים

הטיפול בהשתלות שיניים מחייב הסתכלות ואבחנה מקיפה על מספר רב של גורמים המשפיעים על הצלחת הטיפול.
– מצבו הרפואי של המטופל/ת
– צילומי הרנטגן
– מבנה ואיכות העצם
– בחירת השתלים
– התאמת הטיפול השיקומי הזמני
– מעקב וביקורת לאורך זמן לאחר השלמת הטיפול

שתל דנטלי הנו למעשה תחליף לשורש שן שחסרה או נעקרה. "שורש" זה מוחדר ללסת ובכך מחליף את שורש השן הטבעית החסרה.
שתלים דנטליים קיימים בצורות, גדלים ופני שטח שונים.
בחירת השתל המתאים ביותר תלויה בגורמים שונים הקשורים לצרכי הטיפול מבנה הלסת, היחסים בין הלסתות, הדרישות האסתטיות ועוד.
ברגע שהוחדר שתל לתוך הלסת, העצם סביבו זקוקה בדרך כלל לתקופת ריפוי, תלוי בחוזק העצם התומכת.
עם סיום תקופת הריפוי, יחובר מבנה מתאים אל השתל (בדרך כלל בהברגה), אשר ייתן תמיכה לכתר או לשן החלופית אשר תותאם על המבנה.
שתל בשן יכול לשמש כתומך לשיקום חוסר של שן אחת או יותר.
אחרי שנים רבות של מחקר ועבודה, ניתן כיום לתת פתרון שיקומי בעזרת שתלים דנטליים כמעט לכל בעיות חוסר שיניים.
שן הנתמכת על גבי שתל יכולה להיות מודבקת, מוברגת, או נשלפת ומבוצעת בצורה יציבה ונוחה לניקוי למתרפא/ה.

השתלה דנטלית נחלקת לשלושה שלבים:

שלב ראשון
ההשתלה מבוצעת במרבית המקרים בהרדמה מקומית רגילה.
במקרה שעדיין קיים חשש מפני הטיפול, ניתן להיעזר באמצעים כגון שימוש ב"גז צחוק" או תרופות הרגעה הניתנות במקום מיד לפני
תחילת ההשתלה ובמקרים חריגים ניתן לבצע את ההשתלה תחת הרדמה מלאה.
מבוצע קדח/ים בלסת והחדרת השתל/ים לתוכו. לאחר שלב זה קיימת תקופת המתנה של מספר חודשים בה מתרחש תהליך קליטת
השתל/ים אל תוך העצם. במשך תקופה זו תורכב מערכת מותאמת של תותבות נשלפות זמניות או גשר זמני מותאם כך שניתן יהיה
להמשיך בפעילות הרגילה ללא הפרעה.
הליך ההשתלה הינו עדין וחלק גדול מהמטופלים מדווחים כי אי הנוחות במהלך ההשתלה נמוכה בהרבה מזו שציפו לה.
בד"כ השתלים מושארים "חשופים" עם כיפות ריפוי זמניות, במקרה כזה אין צורך בשלב כירורגי לחשיפת השתלים, אלא נדרשת בדיקתם בלבד לאחר ביצוע צילום מתאים.
הטיפול כולל שלב כירורגי אחד ועל גבי השתל מותקנות כיפות ריפוי למניעת סגירת החניכיים כך שניתן יהיה להמשיך בשיקום לאחר תקופת המתנה, או לבצע שיקום זמני על גבי מבנה מותאם זמני עד לשיקום הסופי.
בחלק מהמקרים יש לבצע הליך כירורגי נוסף, להלן.

שלב שני – במידת הצורך
שלב "חשיפת השתלים" – פעולה כירורגית זו מבוצעת בד"כ בהרדמה מקומית. בשלב זה מבוצעת לעיתים גם השתלת חניכיים. לפני ביצוע החשיפה מבוצע צילום פנורמי.
שלב שלישי
שלב השיקום, שחזור על גבי השתלים: 4-6 חודשים לאחר ההשתלה וכשלושה שבועות לאחר החשיפה, ניתן לבצע את העבודה השיקומית (כתר, גשר או תותבת) על ידי הרופא המטפל.
שלב זה כולל סדרת פגישות אצל הרופא בהן תתבצענה לקיחת מטבעים או סריקה ממוחשבת של הפה ומדידות התאמה על מנת לוודא שהשיניים החדשות תואמות מכל הבחינות – גודל, צורה, צבע, מיקום והתאמה לשיניים הבריאות, הנגדיות ולמבנה הפנים הייחודי שלך.

שלב שלישי
שלב השיקום, שחזור על גבי השתלים: 4-6 חודשים לאחר ההשתלה וכשלושה שבועות לאחר החשיפה, ניתן לבצע את העבודה השיקומית (כתר, גשר או תותבת) על ידי הרופא המטפל.
שלב זה כולל סדרת פגישות אצל הרופא בהן תתבצענה לקיחת מטבעים או סריקה ממוחשבת של הפה ומדידות התאמה על מנת לוודא שהשיניים החדשות תואמות מכל הבחינות – גודל, צורה, צבע, מיקום והתאמה לשיניים הבריאות, הנגדיות ולמבנה הפנים הייחודי שלך.

מתוך הניסיון הקיים כיום מדובר על יותר מ 95%- הצלחה מיידית, כאשר ההצלחה לאורך זמן משתנה עם השנים ותלויה כמובן גם בבריאות המטופל/ת, הרגלים (שחיקת שיניים, עישון וכו'), תרופות ועוד.

במידה והמטופל אינו מעוניין בתותבת נשלפת זמנית במהלך תקופת ההמתנה שבין השתלת השיניים לחשיפת השתלים, ניתן לתכנן ולבצע יחד עם השתלים הקבועים, שתלים זמניים אשר יתפקדו כתמיכה לגשר זמני עד לביצוע השיקום על גבי השתלים הקבועים.
את הגשר הזמני יש להכין מראש אצל הרופא המטפל.

לעיתים ניתן לבצע התאמת גשר זמני מיידי על גבי השתלים הקבועים. במצב זה הגשר יוכן מראש על ידי הרופא המשקם ויותאם על גבי השתלים על ידי הרופא המשקם או בתום השלב הראשון (אופייני בעיקר באזורים קדמיים עם חשיבות אסתטית גבוהה).

השתלים עשויים ממתכת אצילה הנקראת טיטניום – חומר ביוקומפטבילי.
בניגוד להשתלת אברים המהווים חומר אורגני שהגוף מתגונן מפניו, הטיטניום (המשמש גם בניתוחים אורתופדים), אינו חומר אורגני ולכן אין הגוף מתייחס אליו כאל גוף זר. במקרים מסוימים יכול להיווצר מצב של כישלון קליטת שתל, אולם הניסיון מלמד על יותר מ 95 אחוזי הצלחה וקליטה טובה של השתל. חשוב לציין כי עישון מוריד את סיכויי ההצלחה.

הגיל אינו מהווה מדד להצלחה!
ניתן לבצע השתלות בכל גיל, כאשר אצל ילדים מומלץ לחכות לגיל הבגרות ( 17 , 18 ) היות והעצמות עדיין נמצאות בגדילה.
במקרים של השתלות אצל מטופלים מבוגרים, יש להתייחס למקרים בהם עלול להיות השפעות כגון מחלות "גיל" למשל: אוסטאופורוזיס בריחת סידן.

לא, אך תלוי באיזו מחלה מדובר.
ישנן מחלות המורידות את סיכויי הצלחת השתלים כגון: סוכרת בלתי מאוזנת, טיפול הורמונלי, תרופות שונות (סטרואידים, כימותרפיה, תרופות למניעת "בריחת" סידן).
יש לדווח על כל בעיה בריאותית לפני הטיפול היות ובמרבית המקרים ניתן לבצע את הטיפול
הדרוש אחרי הכנה מתאימה ובתאום עם רופא המשפחה.

עישון הנו גורם סיכון ראשי העלול לפגוע בהצלחת השתלים בטווח המיידי והרחוק וכן בהצלחת ניתוחים להשתלת עצם.
האם אובדן שיניים בשל דלקת חניכיים מעיד על כישלון של ההשתלות בעתיד?
מרבית המטופלים הנזקקים להשתלות איבדו את שיניהם בעקבות דלקות חניכיים.
לאחר ביצוע ההשתלה, במהלך הריפוי ולאחר השיקום יש לשמור על השתלים על ידי צחצוח כאילו היו שיניים חדשות.
ביקור אצל שיננית מיומנת הינו חובה, יש לתאם 2-4 פעמים בשנה לפי הצורך.

חסר שן בודדת
לעתים מאבדים שן אחת במקום אחד או במספר מקומות בפה, ושאר השיניים תקינות.
במקרה כזה ההשתלה מאפשרת לפתור בעיה מקומית מבלי לפגוע בשיניים הסמוכות – למשל על ידי ביצוע גשר המצריך השחזה של שיניים סמוכות תקינות.
חסר מספר שיניים סמוכות כאשר חסרות מספר שיניים בפה ניתן להשלים את החסר באמצעות שתלים.
מיקום אחורי: עיקר עומס הלעיסה נמצא באזורים האחוריים בפה, באזורים אלו מומלץ להחליף כל שן בשתל אחד לפחות.
לעתים יש צורך אף ב 2- שתלים ע"מ להחליף שן אחורית בודדת אחת.
מיקום קדמי: באזורים הקדמיים בפה, ניתן להסתפק בפחות שתלים ממספר השיניים החסרות.

כאשר אין שיניים כלל
מטופל ללא שיניים או המיועד לעקירתן של השיניים הנותרות.
ניתן לבצע השתלות לצורך ייצוב תותבות שלמות נשלפות נתמכות שתלים או כדי לבנות גשרים קבועים, שאינם נשלפים, כתחליף לתותבות הנשלפות. לצורך ייצוב תותבות נשלפות זקוקים ל- 2 עד 6 שתלים (תלוי במקרה ובמיקום השתלים).

גשר
לצורך בניית גשר קבוע המחליף שיניים טבעיות נדרשים בד"כ 8 עד 10 שתלים.

– בדיקה פיסיקלית (פיסית או קלינית).
– לפני ביצוע ההשתלה נדרשת בדיקה ראשונית לצורך תאום תוכנית הטיפול עם הרופא המפנה. בשלב זה יש לדווח על כל מחלה ידועה, תרופות, אלרגיות, הרגלים כגון עישון וכו'.
– צילומי רנטגן
– צילום פנורמי
– צילום טומוגרפי CT
– צילומים נוספים לפי דרישה
– מטבעי לימוד/סריקה דיגיטלית
– לפני הליך ההשתלה ולצורך לימוד מבנה הלסתות והעמדת השיניים הרצויה, יש צורך
– לעיתים בלקיחת מידות לצורך הכנת תבניות גבס. על בסיס תבניות אלה מתוכננים מיקום ומספר השתלים הנחוצים. אפשרות אחרת היא לסרוק את הלסת לצורך הכנה ממוחשבת של השחזור העתידי ומיקום השתלים המועדף.

התרופות הניתנות לפני ההשתלה בחמשת הימים שלאחר הטיפול, מיועדות להפחתת סכנת הזיהום, הנפיחות והכאב.
תרופה למניעת זיהום: פניצילין למטופלים שאינם סובלים מאלרגיות, או תרופה המהווה תחליף לאלו הרגישים לפניצילין.
תרופה להפחתת נפיחות: קורטיקוסטרואידים, ניתנת רק כאשר אין מניעה לכך. במקרים של יתר לחץ דם, סוכרת, כיב קיבה, הריון וכו' יישקל מתן התרופה.
תרופות אנלגטיות: להפחתת כאב לאחר ההשתלות.
* ביום ההשתלה יש לאכול כרגיל ולקחת את התרופות שנרשמו שעה לפני ביצוע ההשתלה אלא אם קבלת הוראות אחרות כמו צום לקראת סדציה או הרדמה כללית

קיימים מספר סיבוכים, חלקם שכיחים וחלקם נדירים, אמנה אותם לפי סדר שכיחות יורד:
נפיחות: לאחר ההשתלה צפויה נפיחות מסוימת המקובלת לאחר כל פעולה כירורגית. נפיחות זו עוברת כעבור שלושה עד ארבעה
ימים. התרופות שירשמו עבורך ויותאמו לך במרכזנו, לפני ההשתלה, יפחיתו את הנפיחות במידה רבה.
כאבים: קיימים הבדלים בתגובות בין אדם אחד לשני, אך רוב המטופלים מדווחים על אי נוחות מינימלית, שאינה מגיעה לרמת הסבל ממנה חששו. במידה ומופיעים כאבים, ניתן לקחת תכשירים למניעתם בימים הראשונים שלאחר ההשתלה.
שינוי צבע העור בפנים: נובע משטפי דם קטנים. זוהי תופעה החולפת תוך מספר ימים.
פגיעה בעצבים: תופעה נדירה ביותר! בלסת התחתונה קיימת לעתים קירבה של השתל לעצב התחושה של השפה והסנטר באותו צד. פגיעה זו חולפת תוך מספר שבועות עד חודשים ורק במקרים נדירים ביותר עלולה להישאר אי נוחות קבועה. סיבוך זה לא קיים בהשתלות בלסת העליונה.
כישלון ההשתלה: עלול להיווצר מצב ששתל לא "נקלט", במקרים אלה ניתן בדרך כלל לבצע השתלה חוזרת תוך זמן קצר.

לאחר הבדיקה הקלינית ובדיקת צילומי הרנטגן, יימצא לעיתים מצב המוגדר כחסר עצם: מצב בו "אין מספיק עצם" לצורך אחיזת שתלים.
במקרים אלו, ניתן לבצע ניתוחים מקדימים או משולבים עם ההשתלות, לצורך הוספת עצם. מקור העצם יכול להיות עצמי (מאתר סמוך) או מלאכותי (השתלת תחליפי עצם).
הסבר מפורט יינתן במהלך הכנת תוכנית הטיפול שלך.

הסינוסים הינם חללי אויר המשמשים כתעלות אוורור ומטרתם אינו ברור בדיוק.
קיימים 4 זוגות של סינוסים הממוקמים בגולגולת:
– סינוס פרונטאלי: ממוקם באזור המצח מעל ארובת העיניים
– סינוס מקסילרי: ממוקם בלסת העליונה בנקודה שבין השיניים לעיניים
– סינוס אטמואידלי: ממוקם באזור שבין העיניים וחלל האף
– סינוס ספנואידלי: ממוקם תחת בסיס הגולגולת

במקרים של עקירת שן בלסת העליונה, מתקיים לפעמים הליך של ספיגת העצם – הליך זה מקרב למעשה את רצפת הסינוס המקסילרי (הממוקם בלסת העליונה מעל לשיניים ומתחת לעיניים)
לחלל הפה ועשוי להשפיע על הצלחת ההשתלה הדנטלית.
לכן, במקרים כאלו אנו מבצעים פעולה כירורגית אשר בה אנו מרחיקים את רצפת הסינוס מחלל הפה באמצעות דחיקה של רצפת הסינוס מעלה.
לאחר ביצוע הרמת רצפת הסינוס אנו משתילים בחלל החדש שנוצר תחליפי עצם, זאת לצורך עיבוי והגבהת העצם.
עיבוי העצם מאפשר לנו להחדיר שתלים בצורה טובה יותר ולעגן אותם.

התוצאה הינה יחסית: ללא כאב, ניתנות לחיזוי בהצלחה, ומאפשרות החדרת שתלים בלסת עליונה בהצלחה.

הרמת רצפת האף היא פרוצדורה כירורגית המתבצעת כאשר אין מספיק עצם להתקנת שתלים ויש צורך להוסיף ממד גובה בלסת העליונה באזור הקדמי. הפרוצדורה נעשית על-ידי השתלת עצם בחלק הקדמי של הלסת בחלל שבין הלסת ובין רצפת האף.

לאחר הבדיקה הקלינית ובדיקת צילומי הרנטגן, יימצא לעיתים מצב המוגדר כחסר עצם: מצב בו "אין מספיק עצם" לצורך אחיזת שתלים.
במקרים אלו, ניתן לבצע ניתוחים מקדימים או משולבים עם ההשתלות, לצורך הוספת עצם. מקור העצם יכול להיות עצמי (מאתר סמוך) או מלאכותי (השתלת תחליפי עצם).
הסבר מפורט יינתן במהלך הכנת תוכנית הטיפול שלך.

– דלקת סביב חוד השן אשר גרמה לספיגת העצם
– מחלת חניכיים
– חוסר מולד של שיניים
– אובדן שיניים במשך תקופה ממושכת
– קירבת רכס העצם לרצפת הסינוס, האף
– כישלון שתלים
– תהליכים גידוליים ועוד
– אוגמנטציה(השתלת עצם) לצורך השתלות

השתלת שיניים יכולה להיות חוויה נוחה וחיובית באם מבוצעת במרכז כירורגי שוורץ-ארד.
לפרטים ולייעוץ צרו קשר

שינוי גודל גופנים
ניגודיות