פעולה דנטלית מורכבת יחסית, המתבצעת במקרים בהם לא ניתן לאחוז בכותרת של השן בעוצמה הדרושה להוצאתה בטכניקה של עקירה סטנדרטית. מצב אחד שבו תתבצע עקירה מורכבת מסוג זה הוא כשהכותרת של השן הרוסה, ומצב נפוץ נוסף הוא עקירת שיני בינה כלואות. כפי שניתן להבין מהשם, במקרים אלו, תהליך הוצאת ועקירת השן ממקומה כולל ביצוע ניתוח מסוים ומותאם אישית למצב.
ההליך של עקירות כירורגיות כולל קיפול של רקמות חניכיים לצורך חשיפת השן שאותה יש לעקור, לעיתים גם נדרשת הסרה מדודה של עצם כדי לקבל גישה טובה ויעילה לשן שיש לעקור. כמו כן ייעשה שימוש במלקחי חילוץ מיוחדות כדי לשלוף את השן ממקומה, ו/או במניף – מכשיר המפעיל לחץ על השן על-מנת שאפשר יהיה לעקור אותה. בחלק מהמקרים נדרש חיתוך של השן על-מנת להוציא אותה בחלקים.
במידה ובוצעו חתכים ברקמת החניכיים, בסיום העקירה הכירורגית הרופא יתפור את האזור ויש גם טכניקות מתקדמות וחדישות לשיפור החלמה ומניעת זיהומים. משך הטיפול: בין חצי שעה לשעתיים, תלוי במורכבות המקרה.
במקרים מסוימים, כאשר קיימת פגיעה בעצם סביב השן או לאחר עקירה מורכבת, אפשר לשלב השתלת עצם בחניכיים, הליך המסייע בשימור מבנה הלסת ומאפשר שיקום עתידי מוצלח.
**לתשומת לבכם, לא קיימים הסדרים עם קופות החולים.
** הטיפולים המוזכרים בדף זה רלוונטיים בעיקר למרכז והסביבה.
כאמור, ישנם כמה מצבים בהם רופאי שיניים ימליצו על דרך פעולה טיפולית הכוללת עקירה כירורגית:
עקירה מניעתית במצבים של חולשה חיסונית: יש טיפולים רפואיים שונים הגורמים להיחלשות מערכת החיסון, מה שמגביר את הסיכון לזיהומים בשיניים. לכן לעיתים כטיפול מניעתי מבצעים עקירות של שיניים שבהן צפויות בעיות
התהליך כולל לרוב את השלבים הבאים:
ישנם שני הסוגים העיקריים של עקירות.
עקירות סטנדרטיות, רלוונטיות לשיניים שיש לעקור אך צמחו באופן תקין ומלא כך שאפשר לעקור אותן בקלות יחסית ותחת הרדמה מקומית. בגדול, בעזרת מלקחי חילוץ הרופא תופס בחוזקה את השן המיועדת לעקירה, מזיז אותה הלוך ושוב כדי לשחרר אותה עד שיגיע לנקודה בה ניתן לעקור אותה, במשיכה די חזקה אך מדודה.
מבוצעת במצבים מורכבים יותר, בשיניים שאין אליהן גישה נוחה לעקירה רגילה. ניתוח זה מבוצע בהרדמה מקומית חזקה ,טשטוש ולעיתים בהרדמה מלאה.
העקירות הכירורגיות הנפוצות ביותר הן של:
מוזמנים ומוזמנות למרכז הבוטיק: מרכז כירורגי שוורץ-ארד, המתמחה בטיפולי שיניים מורכבים, מתקדמים ומותאמים אישית ומצטיינת בניתוחים דנטליים.
עם צוות בכיר של רופאי שיניים כירורגיים, מרדימים וצוות רפואי מקיף במיוחד, הציוד המתקדם ביותר וטיפול מלא במרפאה מההתחלה ועד הסוף, זהו המקום הבטוח, היעיל והנכון ביותר לבצע בו עקירות כירורגית ועוד מגוון טיפולים דנטליים, תחת כל סוגי ההרדמה לצד טיפולי פה ולסת והליכים אסתטיים מתקדמים.
הן מומלצות כשהכותרת של השן הרוסה, כשיש שן שבורה ולא ניתן לשקם אותה, במקרה של שיני בינה ו/או שיניים כלואות, כשישנה שן עודפת וגם במצב שבו מחלת חניכיים מתקדמת או חבלה חיצונית גורמת לחוסר יציבות של שן.
במהלך עקירה כירורגית לא אמורים להרגיש כאב חד, מכיוון שהטיפול מתבצע תחת הרדמה מקומית, סדציה או הרדמה מלאה, בהתאם למקרה. בהרדמה מקומית ניתן להרגיש לחץ ותנועה בזמן הוצאת השן. לאחר הטיפול צפויים כאב ונפיחות ברמה המשתנה לפי מורכבות העקירה ומספר השיניים שנעקרו, אך ברוב המקרים ניתן לשלוט בהם באמצעות טיפול מתאים והקפדה על הנחיות ההחלמה. אם מופיע כאב שמתגבר לאחר שכבר החל להשתפר, או כאב המלווה בחום, בטעם רע, בהפרשה או בנפיחות מתגברת, יש לפנות למרפאה לבדיקה.
כן, במקרים מתאימים אפשר לעקור ארבע שיני בינה בטיפול אחד תחת הרדמה מלאה. ההחלטה תלויה במיקום השיניים, במורכבות העקירות, בקרבת השורשים לעצבים, במצבו הבריאותי של המטופל וברמת החרדה שלו. לפני הטיפול נדרשות בדיקה, הדמיה והערכת התאמה להרדמה על ידי הצוות הרפואי והמרדים. לא בכל מקרה הרדמה מלאה היא האפשרות המועדפת: לעיתים ניתן לבצע את הטיפול בהרדמה מקומית עם סדציה, ולעיתים עדיף לחלק את העקירות ליותר ממפגש אחד. כמו כן, יש לוודא שקיימת הצדקה רפואית לעקירת כל אחת מארבע השיניים.
בשעתיים הראשונות יש להימנע מאכילה. ב-24 השעות שאחרי העקירה יש להימנע משטיפת הפה, צחצוח שיניים, יריקה, אוכל חם או קשה, עישון ואלכוהול. תחבושות קרח שמונחות לסירוגין על הלחי יפחיתו כאבים ונפיחות. במידת הצורך אפשר להיעזר גם בתרופות נגד כאב. שקיק תה רטוב על הפצע ימנע דימומים. כדאי לבצע שטיפות עם מי מלח מספר פעמים ביום.
העקירה עצמה אינה אמורה לכאוב, משום שהאזור מורדם לפני תחילת הטיפול. בהרדמה מקומית אפשר להרגיש לחץ, משיכה או תנועה, אך לא כאב חד. לאחר שההרדמה מתפוגגת צפויים כאב, רגישות ונפיחות, שעשויים להגיע לשיא במהלך 48–72 השעות הראשונות ולאחר מכן להיחלש בהדרגה. בדרך כלל מקבלים הנחיות מסודרות לטיפול בכאב, המבוססות לרוב על פרצטמול ו/או תרופה נוגדת דלקת כמו איבופרופן, אם הן מתאימות למצב הרפואי של המטופל. במקרים מסוימים הרופא ימליץ על טיפול אחר או על תרופה במרשם. אין לשלב תרופות או לחרוג מהמינון ללא הנחיה רפואית.
קרבה בין שורשי שן הבינה לבין תעלת העצב מעלה את הסיכון לפגיעה עצבית, אך אינה אומרת שבהכרח ייגרם נזק. העצב המכתשי התחתון אחראי לתחושה בשפה התחתונה, בסנטר, בחניכיים ובחלק מהשיניים. פגיעה בו עלולה לגרום לנימול או לשינוי בתחושה, שלרוב הם זמניים אך במקרים נדירים עלולים להימשך. כאשר בצילום רגיל נראה שהשורשים קרובים מאוד לעצב, ניתן להיעזר ב־CBCT לקבלת תמונה תלת־ממדית מדויקת יותר. בהתאם לממצאים, הכירורג עשוי להמליץ על עקירה מלאה או על קורונקטומיה, שבה מסירים את כותרת השן ומשאירים את השורשים במקומם כדי להפחית את הסיכון לעצב.
כאשר שן בינה תחתונה נמצאת קרוב לתעלת העצב, מומלץ שהמקרה יוערך בידי מומחה לכירורגיית פה ולסת או רופא בעל ניסיון מתאים בכירורגיה של שיני בינה. רופא שיניים כללי יכול לזהות את הבעיה בצילום ולהפנות להערכה כירורגית, אך עקירה מורכבת הסמוכה לעצב דורשת תכנון מדויק, בחינת הצורך ב־CBCT והיכרות עם אפשרויות כגון קורונקטומיה. הבחירה במטפל צריכה להתבסס על מורכבות המקרה ועל ניסיונו בהליכים מסוג זה, ולא רק על עצם העובדה שמדובר בעקירת שן.
שיניים תחתונות שעולות על אלה העליונות מייצרות קושי אסתטי ועלולות לשבש את גדילת הלסתות. כירורג פה ולסת מומחה ישלב בין מספר גישות אפשריות, לרבות ניתוח אורתוגנטי במידת הצורך, וכך ישפר את המנשך ואת תפקוד מערכת הלעיסה
לפרטים נוספים
טיפולי שורש מתקדמים ומדויקים על בסיס אבחון מקיף ובאמצעות ציוד משוכלל, הכולל מיקרוסקופ, מכשירים לשטיפת תעלות השורש, מחטים ייעודיות לסילוק רקמות נגועות ועוד
לפרטים נוספים
ישנן מספר הפרעות שעשויות לגרום לבלוטות רוק נפוחות: ציסטות, אבנים, חסימות, דלקות וגידולים. הטיפול בבלוטות רוק מוגדלות מתבצע בטכניקות מתקדמות ובפרט הליך אנדוסקופי, גלי הדף וטכניקה מיקרו-כירורגית מדויקת
לפרטים נוספים
