כדי להקל על יצירת הקשר
נא למלא את הטופס הבא

כירורגיה אורתוגנטית

מטרת הניתוח האורתו-כירורגי הינה מיקום מחדש של הלסתות והשיניים, תוך יצירת יחס נכון יותר, הן תפקודי והן אסתטי בין הלסת העליונה והתחתונה, דבר שיאפשר מיקום נכון של השיניים במנשך יציב.
ניתוח אורתו-כירורגי ידוע גם כניתוח אורתוגנטי.

אורתו-כירורגיה נדרשת כאשר הלסת העליונה והלסת התחתונה ו/או השיניים וסגר השיניים (הצורה בה השיניים נסגרות זו עם זו) אינם מותאמים אחד לשני בצורה נכונה ותקינה.
ברוב המקרים קיימת הפרעה או עיוות בפנים, כך שהמטופל הזקוק לטיפול, נראה שונה מאדם רגיל.
בדרך כלל, הבעיה בולטת בעיקר במבט בפרופיל, כשנראה כי הלסת העליונה או התחתונה בולטות או שקועות באופן חריג.
ניתוח תיקון יחס הלסתות מבוצע באותם מקרים בהם טיפול אורתודונטי רגיל (יישור שיניים בלבד) אינו יכול לפתור את בעיית יחסי הלסתות.
כירורגיה אורתוגנטית משפרת משמעותית לא רק את מראה הפנים, אלא גם מביאה את השיניים לסגר נכון, מה שמבטיח תפקוד טוב יותר של מערכת הלעיסה.
ההליך מבוצע בשלושה שלבים:
שלב 1: השיניים עוברות יישור שיניים כטיפול מקדים בעזרת סמכים "גשר".
שלב 2: מבוצע הניתוח הכירורגי.
שלב 3: יישור שיניים לעמדתן הסופית בקשת

היתרונות בתהליך שכזה הם שיפור ביכולת הבליעה, הלעיסה, הדיבור והנשימה במקרים רבים הניתוח האורתו-כירורגי הנו גורם חשוב באיזון תווי הפנים.

– קושי בלעיסה, נשיכה או בליעה
– בעיות דיבור
– כאב כרוני בלסתות או במפרק הלסת
– מנשך פתוח / מנשך סגור – שיניים בלסת העליונה והתחתונה לא מגיעות למגע בעת סגירת הפה
– לסת בולטת קדימה או נסוגה לאחור
– בעיות נשימה
– צורך במאמץ לסגירת השפתיים
– חוסר סימטריה בפנים
– סנטר בולט
כל אחד מהאירועים המצוינים לעיל יכול להופיע בעת הלידה או כתופעה נרכשת לאחר הלידה כתופעה גנטית, בעקבות השפעה סביבתית או בעקבות חבלה.
לפני התחלת כל טיפול, יש צורך בביצוע צילומי רנטגן מתאימים והתייעצות ובדיקה מקיפה יחד עם אורתודונט, כירורג ורופא שיניים כללי.

ניתוח לסת תחתונה הינו ניתוח בו מפצלים את הלסת בצורה אנכית בכל צד מאוחרי השן הטוחנת האחרונה. הפיצול עצם נעשה בצורה מבוקרת. באופן זה ניתן להזיז את החלק הקידמי של הלסת התחתונה קדימה, אחורה או לצדדים בהתאם לתוכנית הטיפול, בכדי להגיע ליחס המתאים. לאחר הזזת הלסת למיקומה החדש היא מוחזקת ע"י ברגים קטנים או לוחיות. הניתוח מבוצע כמעט כולו בתוך חלל הפה בכדי להימנע מצלקות חיצוניות בפנים.
ניתוח בלסת התחתונה יכול להתבצע כתהליך יחיד או כתהליך משולב עם טיפולים אורתו-כירורגים אחרים.

איור לפני ואחרי ניתוח הארכה של לסת תחתונה שקועה
חיתוך כירורגי בחלקה האחורי של הלסת התחתונה והזזה קדימה של חלקה הקידמי של הלסת, קיבוע הלסת של ידי שלושה ברגי טיטניום, ביצוע טיפול אורתודנטי, קבלת מנשך יציב ושיפור ההרמוניה בתווי הפנים.

ניתוח לסת תחתונה

איור לפני ואחרי ניתוח קיצור לסת תחתונה בולטת
חיתוך כירורגי מבצוע בחלקה האחורי של הלסת התחתונה לאורך הקו המסומן, הזזת חלקה הקדמי של הלסת התחתונה לאחור וקיבועה על ידי שלושה ברגי טיטניום, ביצוע טיפול אורתודנטי וקבלת מנשך יציב ושיפור ההרמוניה בתווי הפנים.

ניתוח לסת תחתונה

סימטריה של הלסתות הינה תכונה חשובה שמשפיעה על האסתטיקה והיופי של מראה הפנים. מידה מסוימת של אסימטריה קיימת אצל כולנו, אך כאשר הסטייה נראית לעין, הדבר נתפס כלא אסתטי, ואף במקרים מסויימים, כלא נורמלי. שתי הפרעות שכיחות שגורמות לאסימטריה בפנים הן היפרפלזיה קונדילרית והיפרטרופיה שרירית. הראשונה נגרמת מבעיה גרמית (עצמות הלסת) ואילו השנייה נגרמת מבעיה ברקמה הרכה (שרירי הלעיסה).

בניתוח הסנטר נעשה חתך בחלקה הפנימי של השפה התחתונה דרך החניכיים בכדי לאפשר גישה לעצם הסנטר. לאחר מכן, בעזרת מסורית קטנה, מנסרים את עצם הסנטר בכדי לאפשר תנועה של הסנטר.
כעת ניתן להזיז את הסנטר למיקומו החדש תוך התחשבות בדרישות אסתטיות. עצם הסנטר מקובעת למקומה החדש ע"י לוחיות או ברגים. את החניכיים מחזירים למקומם בעזרת תפרים שיתמוססו בתוך 2-3 שבועות.

מתי נדע שאנו צריכים ללכת לייעוץ לניתוח אורתו-כירורגי
בחן את עצמך?!
– מנשך פתוח וקושי בסגירת הפה
– סנטר / לסת שקועה או בולטת
– קושי בדיבור, בליעה ולעיסה
– אי איזון בתווי הפנים
במידה ואתה סובל מהסימפטומים הנ"ל אחד או יותר יש להגיע לייעוץ אורתו כירורגי.
בעקבות הניתוח יכולים להשתפר סימפטומים נוספים, כגון: כאבים במפרקי הלסת,
הפרעות שינה, שפה/חך שסוע ושחיקת שיניים.

ניתוח אורתו-כירורגי מתבצע על-ידי צוות מומחים לכירורגית פה ולסתות בשיתוף
פעולה עם אורתודונטים, כל זאת לצד תכנון ממוחשב וטכנולוגיות מתקדמות.
הניתוח מתבצע בהרדמה כללית על-ידי צוות מרדים מקצועי.

תוצאות הניתוח – העמדה מחדש של הלסתות,סגר ומנשך תקין.

פירוש המילה היפרטרופיה הוא "גדילה ביתר". הצורה הנפוצה ביותר של היפרטרופיה שרירית היא זו שמתרחשת כתוצאה ממאמץ מוגבר ואימונים שמוכוונים להגדלת המסה השרירית. אך בשונה מפעילות ספורטיבית, גדילה ביתר של אחד משרירי הלעיסה והפנים איננה דבר רצוי ויכולות להיות לה השפעות שליליות על מראה הפנים והאסתטיקה שלו.
היפרטרופיה שרירית בפנים מתאפיינת בנפיחות ממוקמת לאזור זווית הלסת התחתונה או הרקה. התופעה יכולה להיות חד צדדית (ואז תגרום לאסימטריה) או דו צדדית (ואז תגרום למראה של פנים מרובעות). הגורם להיפרטרופיה שרירית בפנים אינו ידוע, והתופעה יכולה להתפתח בכל גיל.
בעבר, הטיפול בבעיה כלל ניתוחים מורכבים שבמהלכם הסירו חלק מהשריר המוגדל ועצם הלסת שמתחתיו. ניתוחים אלה היו כרוכים בסיכונים רבים לרבות פגיעה בתנועתיות שרירי ההבעה בפנים והשארת צלקות. כיום, הטיפול המקובל בהפרעה הוא הזרקה לשריר המוגדל. ההזרקה מפחיתה את הגירוי העצבי לשריר ובכך מורידה את פעילותו, וכאשר פעילות השריר יורדת כך גם המסה לו. מתחילים לראות את ההשפעה כשבוע לאחר ההזרקה וההשפעה נמשכת ל- 3 עד 4 חודשים. יש צורך לחזור על טיפול זה מספר פעמים עד שהתוצאה שלו מתקבעת.
בשונה מההזרקות שטחיות לצורך טיפול בקמטים, ההזרקות לטיפול בהיפרטרופיה הינן עמוקות יותר ואין להן השפעה על תנועתיות שרירי ההבעה ומראה עור הפנים. לאחר שהרופא מאבחן את הבעיה, לרוב ימליץ על ביצוע הזרקות ב- 2-3 נקודות לשריר. ניתן להעלות את המינון או להוריד אותו בהתאם להשפעת הטוקסין על מסת השריר.

מפרק הלסת בנוי משני מבנים גרמיים, ראש מפרק הלסת התחתונה (הקונדיל) ועצם בסיס הגולגולת (הפוסה). לבני אדם ובעלי חיים יש שני מפרקי לסת אשר תמיד עובדים יחד ומאפשרים ביצוע התנועות היומיומיות כמו אכילה, חיוך, דיבור, ופיהוק. בנוסף, מפרקי הלסת מתפקדים כמרכזי הגדילה של הלסת התחתונה. הם נותנים אותות וסיגנלים שמשפיעים על גדילת כל הלסת התחתונה והפנים. בבנות, הגדילה הטבעית של הלסת התחתונה נפסקת בגיל 15-16, ואילו בבנים הגדילה ממשיכה עד גיל 17-18. המונח היפרפלזיה קונדילרית מתאר הפרעה התפתחותית ממקור מפרק הלסת אשר גורמת להתפתחות סטייה של הלסתות ואסימטריה בפנים באופן פרוגרסיבי והדרגתי. מקור המונח ביוונית, כאשר היפרפלזיה פירושה צמיחה ביתר וקונדילרית פירושה ראש מפרק הלסת התחתונה.
במצב תקין הגדילה בשני מפרקי הלסת הינה סימטרית בין שני הצדדים, וכאמור, הגדילה אמורה להיעצר במפרק הלסת הימני והשמאלי יחד בגילאי 15-18. בכל מקרה של גדילה בקצב שונה בין שני הצדדים, או לחלופין, המשך גדילה של אחד הצדדים מעבר לגילאים הנ"ל, תתפתח גדילה ביתר של צד אחד של הלסת התחתונה לעומת הצד הנגדי אשר תגרום לסטייה של הלסת. במקביל, וכתוצאה מסטייה זו, יחולו שינויים נלווים בלסת העליונה, בשיניים, ובשפתיים אשר יחמירו וידגישו עוד את האסימטריה בפנים. לרוב ההחמרה הפרוגרסיבית ממשיכה עד סוף שנות העשרים לחיים. הגורם לתופעה אינו ידוע.
המטופלים יפנו לרוב למומחה לכירורגיה פה ולסתות או מומחה ליישור שיניים (רופא שיניים מומחה לאורתודנטיה) עם תלונה על עמדה לא תקינה של הלסתות, ולעיתים תכופות יציינו שהתופעה במגמת החמרה בשנים האחרונות. הרופא יאבחן את ההפרעה על סמך בדיקה קלינית וצילומי רנטגן. בנוסף, ירצה הרופא לברר אם התופעה היא אקטיבית, משמע, ההיפרפלזיה (הגדילה ביתר) ממשיכה, או שהיא כבר נעצרה. לצורך זה יבקש הרופא לראות צילומים פוטוגרפיים ורדיוגרפיים ישנים של הפנים, ולעיתים תכופות גם בדיקת מיפוי עצמות, שנותנת אומדן לגבי רמת הפעילות המטבולית של העצמות בגוף בכלל, ושל מפרקי הלסת בפרט.
במידה ותוצאת הבירור מעלה שההיפרפלזיה הקונדילרית אינה פעילה, ימליץ הרופא על ניתוח אורתוגנטי, שמטרתו מיקום הלסתות בעמדה ישרה ואסתטית. הניתוח מבוצע לרוב תחת הרדמה כללית ובמהלכו נעשה מיקום מחדש של הלסתות בעמדה תקינה. לחלופין, אם תוצאת הבירור מעלה כי ההיפרפלזיה ממשיכה להיות פעילה, אז ישנו צורך ראשוני להפסיק את הגדילה האבנורמלית ואת המשך ההחמרה בסטייה. הדבר מבוצע ע"י ניתוח הקרוי קונדילקטומי, שבמהלכו מורידים את החלק העליון של מפרק הלסת ובכך "מכבים" את מרכז הגדילה. כתוצר לוואי של הניתוח, מתרחש גם תיקון חלקי של האסימטריה. ניתן לבצע עם ניתוח הקונידלקטומי גם ניתוח אורתוגנטי באותו שלב בשביל למקם את הלסתות בעמדתן התקינה, או לחלופין, אפשר לעשות את הניתוח האורתוגנטי מספר חודשים אחרי הקונדילקטומי. בחלק מהמקרים כאשר הסטייה בלסת קלה, ייתן ניתוח הקונדילקטומי מענה לשתי הבעיות: יעצור את הגדילה ההיפרפלסטית ויתקן את הסטייה בלסתות.

ניתוח אורתוגנטי יכול להיות חוויה נוחה וחיובית באם מבוצע במרכז כירורגי שוורץ-ארד.
לפרטים ולייעוץ צרו קשר

שינוי גודל גופנים
ניגודיות