24/08/22

עקירה כירורגית של שן בינה כלואה

 

האבולוציה מייצרת תופעות מעניינות בגוף האדם. השינויים הפיזיים לא תמיד מצליחים להדביק את קצב השינויים באורח החיים וכתוצאה מכך ייתכן צורך בהתערבות רפואית. שן בינה כלואה היא דוגמה מצוינת לכך – אבות אבותינו נזקקו לשיניים שאנחנו מכנים 'שיני בינה', אבל אנחנו כבר לא ולמעשה במקרים רבים אין להן כלל מקום בלסת. לכן, עבור הרבה אנשים, הפתרון הנכון ביותר הוא עקירה.

בעמוד זה תמצאו מידע רלוונטי שיעזור לכם לקבל את ההחלטות הנכונות. נדגיש כי בפועל, מבחינה רפואית, קלינית ובטיחותית, לא ניתן לזהות ולאבחן "לבד" מצב של שן בינה כלואה או כלואה חלקית. אלא רק רופא שיניים מוסמך ומיומן, באמצעות צילום רנטגן מאבחן וקובע את דרך הטיפול האפקטיבית ביותר.

 

שן כלואה ניתוח

 

 

למה שיני הבינה הופכות "כלואות"?

שיני בינה הן שיניים טוחנות שמועד בקיעתן הוא בסוף גיל ההתבגרות, ולפעמים אפילו בסוף שנות ה-20 לחיים. הן ממוקמות בקצוות של שורת השיניים העליונה ושורת השיניים התחתונה. האבולוציה המשמעותית של הרגלי התזונה של המין האנושי הפכו את השיניים האלה למיותרות. זאת ועוד: הלסת של בני האדם הפכה לקטנה יותר עם השנים, ואילו השיניים לא השתנו – ולכן עלולה להיווצר צפיפות של ממש בפה. פעמים רבות לשיני הבינה, שבוקעות אחרונות, כבר אין מקום, ולכן הן הופכות למעשה ל"כלואות" (בתוך החניכיים).

מדוע שן בינה כלואה מחייבת טיפול מקצועי?

מצב שבו שן נשארת כלואה בתוך החניכיים ולא בוקעת החוצה הוא כמובן מצב בעייתי מאוד. בגלל שהשן לכודה ולא בקעה במלואה, אי אפשר לנקות אותה באמת, והתוצאה היא התפתחות עששת, יחד עם עוד גורמי סיכון. הקושי לשמור על היגיינת פה אופטימלית מוביל בלא מעט מקרים להיווצרות עששת גם בשיניים סמוכות לשיני הבינה, ועוד תופעות לוואי לא רצויות הן נפיחות, ציסטות, דלקות וזיהומים.

כל אלה עלולים לגרום להרס של רקמות עצם ולאובדן הולך ומתגבר של עצם הלסת. עוד סיכון לא מבוטל הוא גדילה לא תקינה של שיניים סמוכות לשיני הבינה עקב הצפיפות הרבה באזור.

תסמינים:

  • כאבים בלסת, בעיקר בחלקים האחוריים.
  • נפיחות של החניכיים והלסת, שוב בעיקר בחלקים האחוריים. פוטנציאל מהותי לדלקת חמורה ואף ציסטות בחניכיים.
  • רגישות ואי נוחות בחניכיים ובשיניים.
  • מגבלה בפתיחת הפה באופן מלא.
  • ריח רע מהפה באופן עקבי וקושי מהותי להעלים אותו.

אבחון יסודי ומקיף

רוב בני האדם מעדיפים כמובן להימנע מעקירות ובפרט לא לעבור עקירה כירורגית. בהתאם תתבצע עקירה כירורגית של שן בינה כלואה רק כשאין ברירה. על מנת לקבל תמונת מצב מדויקת ומפורטת, יתבצע צילום פנורמי ולעיתים גם CT. המידע המתקבל מאפשר לרופא השיניים המאבחן והמטפל להחליט האם חייבים לעקור שן בינה כלואה, ואם כן – גם לתכנן את הפעולה.

חשוב להדגיש כי בסמיכות לשיני הבינה ייתכנו אלמנטים כמו תעלות עצב (ליד שן בינה תחתונה) או סינוסים (ליד שיני הבינה העליונות). כל פגיעה, כולל קלה, בסינוס או בתעלת עצב, עלולה לגרם לנזק חמור, לרבות שיתוק בשפה התחתונה, ולכן אסור להתפשר על פחות מאבחון מקיף ויסודי וכמובן על טיפול עקירה כירורגית רק במרפאה מנוסה ואיכותית וע"י רופאי שיניים מומחים.

אבחון יסודי ומקיף איך יודעים האם לעקור שן בינה כלואה?

כאמור, הצילומים של השיניים והלסת הם הכלי המרכזי להבנת מהות וחומרת המצב. בנוסף וגם בעזרת הצילומים ובדיקות נוספות, רופא השיניים מבצע הערכה מקיפה ופרטנית של חומרת המצב, פוזיציה מדויקת, אפשרות לבקיעה תקינה, סיבוכים פוטנציאליים וגם מתחשבים בבריאות הדנטלית והאוראלית הכללית של המטופל/ת.

איך מתבצעת עקירה כירורגית של שן בינה כלואה?

ההליך הכירורגי שמתבצע במקרים של שן בינה כלואה כולל חשיפה של אותה שן, חתך של הרקמה שעוטפת אותה ולאחר מכן שליפה מדודה ומדויקת של השן המיותרת. ברוב המקרים השן תישלף במלואה, ובמקרים אחרים עם מורכבויות ספציפיות – בחלקים. בסיום הפעולה מוודאים שכלי הדם סגורים, שהאזור מחוטא ונקי ואז יתפור כירורג הפה והלסת את האזור.

תופעות לוואי אפשריות הן שטפי דם, כאב ונפיחות. על מנת להפחית את עוצמת התופעות הנ"ל, ניתן להשתמש בקומפרסים קרים או בהנחת תיונים על המקום המדמם תוך הפעלת לחץ קל. תופעות הלוואי משמעותיות בדרך כלל ביממה או שתיים הראשונות, ולאחר מכן מתפוגגות בהדרגה. כמובן שבהחלט נפוץ לתת אנטיביוטיקה מקומית או כללית כדי לצמצם את הסיכון לזיהום באזור המנותח.

לצד הסיכונים והסיבוכים המגיעים עם שיני בינה כלואות והשארתן במצבן הקליני הלא תקין, מכיוון שהטיפול במצב זה הוא בכל מקרה הליך פולשני וכאמור לרוב כירורגי, יש גם סיכונים פוטנציאליים גם לעקירה הכירורגית עצמה. סיכונים אלו כוללים למשל נפיחות זמנית העשויה לעורר אי נוחות וכאבים, דימומים מהחניכיים, זיהומים המתפתחים באזור המטופל. במקרים נדירים מאוד, בעיקר כאשר את הניתוח מבצעים לא בתנאים אופטימאליים, יש סיכון לפגיעה בעצב התחושתי הנמצא בלסת התחתונה או לפגיעה בסינוסים שמעל הלסת העליונה.

לכן, קריטי לבחור מרפאה המתמחה בטיפולים אלו ובהליכים כירורגיים דנטליים. לא כל רופא שיניים יכול ומוסמך לבצע עקירת שן בינה כלואה מומלץ לבצע תמיד ע"י רופא שהוכשר והוסמך לכך.

סוגי שיני בינה כלואות

שיני בינה כלואות לא הצליחו לבקוע ולצמוח בצורה תקינה מהחלק האחורי של הלסת התחתונה או העליונה ולהצטרף לשורות השיניים הטוחנות. כשאנו נולדים ובגילאים הצעירים, בלסת האנושית אין מקום לכל השיניים, לכן השיניים האחוריות מתפתחות מאוחר יותר ו"מחכות" בתוך החניכיים עד שיגיע הזמן ויהיה להן מקום בלסת לצמוח. לכן הן נקראות שיני בינה, כי הם צומחות בגילאים מבוגרים יותר, כאשר לאדם כבר כביכול יש יותר בינה וניסיון חיים.

הבעייתיות, כאמור, היא שהתיאור לעיל הוא האידיאלי אבל ממש לא תמיד המצוי, כאשר במציאות החיים המודרנית להרבה מאוד אנשים או שאין מספיק מקום בלסת לצמיחה תקינה של שיני הבינה או ששיניים אלו צומחות בצורה לא תקינה. זה קורה בעקבות גורמים רבים ולא לחלוטין ידועים, בעיקר בהקשר לאורח החיים המודרני שהתקדם הרבה יותר מהר מהאבולוציה האנושית.

כעת נעבור לפירוט הסוגים השונים של שיני בינה כלואות – כאשר עצם הפירוט הזה נותן פרספקטיבה לשאלה האם חייבים לבצע עקירת שיני בינה כלואות . באופן כללי, שן בינה שלא בקעה נחלקת לשתי קטגוריות קליניות מרכזיות:

  • שן בינה כלואה באופן מלא – שכל השן לא יצאה כלל החוצה מרקמת החניכיים.
  • שן בינה כלואה חלקית.

מה זה אומר שן בינה כלואה חלקית

למעשה, ישנם ארבעה סוגים עיקריים לשיני בינה כלואות, כאשר הסוג הנפוץ ביותר הוא שן בינה חצי כלואה. כפי שניתן להבין מהשם, שן בינה כלואה חלקית היא שן בינה אשר החלה לבקוע, אולם מסיבות פיזיולוגיות או מבניות לא סיימה את התהליך וחלק ממנה נותר כלוא בתוך החניכיים.

קלינית, התופעה יכולה לבוא לידי ביטוי בכל אחד מסוגי שיני הבינה הכלואות, למרות שיש ביטויים משמעותית נפוצים יותר בהקשר לבקיעה חלקית:

  • חסימה אמצעית: הסוג הנפוץ ביותר, כאשר שן הבינה בוקעת בזווית לכיוון קדמת הפה, כך שלרוב היא תתנגש עם שן טוחנת קדמית יותר.
  • חסימה דיסטלית: כאשר שן הבינה בוקעת חלקית בזווית לחלק האחורי של הפה.
  • כליאה אנכית: כאשר שן הבינה בעמדה ובכיוון הנכונים לבקיעה תקינה, אך נותרת חלקית מתחת לחניכיים.
  • חסימה אופקית: כאשר שן הבינה "שוכבת" על צידה, לכודה מתחת לחניכיים.

מעבר לכך ששן בינה יכולה להיות כלואה באופן מלא ולהתבטא בכמה מנחים או צורות או שהיא יכולה להיות כלואה חלקית, סוג נוסף, בעייתי ומורכב יותר לטיפול ועקירה הוא שן בינה כלואה על עצב. כאן הכוונה היא לשיני הבינה בלסת התחתונה, אשר בחלק מהמקרים קרובות מאוד לתעלת עצב תחושתי גדול שנמצא לאורכה של כל הלסת התחתונה. מפאת המשמעויות הפוטנציאליות הקשות של פגיעה בעצב זה, חייבים ידיים מקצועיות ומנוסות כדי לא לפגוע בו. לעיתים במצבים אלו שורשי השן אף  נוגעים בתעלה או בעצב עצמו, ואז לא תמיד עוקרים באופן מלא את השן הכלואה אלא ניתן לעקור רק את כותרת השן.

מה הבעייתיות עם שן בינה חצי כלואה?

שן בינה כלואה חלקית עשויה לגרום לכאבים, זיהומים, התפתחות ציסטה ולנזק לשיניים סמוכות. שיני בינה שלא בקעו במלואן וכמו שצריך הן גם קשות יותר לניקוי, לכן הן והשיניים הסמוכות להן הרבה יותר מועדות להתפתחות עששת ומחלות חניכיים.

כיצד מטפלים?

זה כמובן תלוי במצב הקליני ובאבחנה מדויקת של מומחה לכירורגיית פה ולסת, לרוב מבצעים עקירה כירורגית.