03/11/19

מתי נדרש לבצע הרמת רצפת סינוס ומה ההבדל בין הרמת רצפת סינוס פתוחה וסגורה?

חסר שיניים משלימים היום בד"כ באמצעות שתלים.

בלסת העליונה מעל השיניים האחוריות, קיים מבנה אנטומי בתוך העצם שנקרא חלל הסינוס (אחד מימין ואחד משמאל). חלל הסינוס הנו חלל מלא אוויר בדומה לחלל האף. לכל אדם מבנה אנטומי אישי.

במהלך הגדילה, מילדות לבגרות, חלל הסינוס גדל. בתינוק הוא בגודל אפון ובמבוגר יכול להגיע עד ל 15-20 סמ"ק.

בנוסף לתהליך התרחבות הסינוס עם הגיל, לאחר עקירת שיניים, עצם הלסת נספגת ומתכווצת ותוך מספר חודשים מיום העקירה, תיעלם יותר ממחצית נפח העצם שאחזה בשורש השן.

בעקבות ספיגה זו ובעקבות הרחבתו של חלל הסינוס עם הגיל, בדרך כלל נוצר מצב אנטומי שבו אין "מספיק" עצם לביצוע השתלה במקום השן שנעקרה או החסרה ולכן ישנו חשש שלא תהווה תשתית יציבה לביצוע שתלים.

במקרים אלה, מבצעים, יחד עם ההשתלות או בתהליך נפרד, הליך כירורגי הנקרא "הרמת רצפת הסינוס".
מטרת הטיפול היא להכין תשתית גובה ורוחב מספקת להחדרת שתל או שתלים במיקום השיניים החסרות. תהליך זה מבוצע רק באזור בו נמצאים הסינוסים דהיינו בלסת העליונה באזורים האחוריים.

קיימות שתי טכניקות כירורגיות להרמת רצפת הסינוס: הרמת סינוס פתוחה וסגורה. בשני המקרים חלל הסינוס עצמו לא נפרץ, זהו רק תיאור לשיטת הגישה אל מתחת לחלל הסינוס. בשתי השיטות הטיפול מבוצע על ידי הכירורג מתוך חלל הפה באזור המיועד להשתלות.
הבחירה בין שתי השיטות היא בהתאם למאפיינים הספציפיים של אנטומיית האזור והחסר של העצם באזור ונעשית על ידי הכירורג. מטרת הטיפול לייצר תעלה מתחת לרצפת הסינוס (ללא פריצה לחלל הסינוס עצמו) למלא עם תחליפי עצם מעורבים עם טסיות מדם המטופל (PRP/PRF) ולבצע השתלות סימולטניות או כשלב נפרד.

הרמת סינוס פתוחה

לעיתים חסר העצם הוא חמור וחלל הסינוד גדול ונרחב. במקרים אלה בדר"כ הכירורג בוחר בשיטת "הרמת סינוס פתוחה".  ואז יש לפתוח "חלון" מעל אזור ההשתלות (בקיר הסינוס) ולבצע את הרמת רצפת הסינוס דרך אותו חלון. בדרך כלל, ניתן לבצע את השתלים סימולטנית בעת הרמת רצפת הסינוס.

המאפיין העיקרי של הרמת סינוס פתוחה הוא המורכבות של ההליך. בעקבותיו נדרשים 4 ימי החלמה או מעט יותר ותופעות הלוואי העיקריות הן נפיחות באזור הלחי ויכולים להופיע גם שטפי דם.

הרמת סינוס סגורה

כאשר החסר הוא קטן או בינוני, ניתן לעיתים בצע הרמת סינוסים סגורה, דהיינו, דרך פתחים זעירים המשמשמים לאחר מכן להחדרת השתלים (בד"כ סימולטנית עם הרמת רצפת הסינוס).

 

כיצד מחליט כירורג פה ולסת איזה סוג של טכניקה להרמת רצפת הסינוס יש לבצע?

הגורם העיקרי לבחירה בין הרמת רצפת סינוס פתוחה לסגורה הוא כאמור כמות העצם החסרה ברצפת הסינוס המשמשת לאחיזת השתלים באזור לסת עליונה אחורית מחוסרת שיניים.

בתהליך הבדיקה ולצורך קבלת ההחלטה, יתבצעו עוד לפני הליך זה והשתלת השיניים בדיקות רלוונטיות כגון צילום פנורמי CT של הלסת העליונה וסריקה דיגיטלית של חלל הפה. מרכיב נוסף בדרך להחלטה האופטימלית הוא הניסיון של רופא השיניים שעובר על תוצאות הבדיקות הנ"ל כדי לקבוע איזו שיטת ניתוח מתאימה יותר.

לפני הטיפול הכירורגי יש לבצע טיפול לניקוי אצל שיננית מנוסה. היות ופלאק חיידקים והאבנית מגדילים את הסיכון לזיהומים.

יש צורך לדווח על כל רגישות לתרופות או לחומרים (כגון יוד וכו') ולדווח על כל בעייה בריאותית קלה כחמורה והתרופות הנלקחות אם נלקחות. כמו כן יש לדווח לרופא על עישון. עישון עלול להוריד את מידת הצלחת השתלים, השתלת העצם וההצלחה לטווח ארוך. עישון גם עלול לגרום לסיבוכים מיותרים בתהליך ההחלמה.

מומלץ לבוא בצום של כ 3 שעות לצורך קבלת טשטוש נשימתי (גז צחוק).

כשעה לפני ביצוע הפעולה הכירורגית יש ליטול תרופות (אנטיביוטיקה ותרופות למניעת נפיחות על פי מרשם שינתן).

שיעור ההצלחה של הרמות הסינוסים בשתי השיטות הוא 96%.

אולם ההצלחה נמדדת לאור שנים ולכן יש להישאר במעקב במרפאה לצורך בדיקת השתלים לאורך זמן.

 

לכתבות נוספות במגזין

אודות הכותבת

ד"ר דבורה שוורץ-ארד

בוגרת הפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית הדסה עין כרם, חברה בצוות המרצים ומרצה בכירה באוניברסיטת ת”א, מרצה מבוקשת בעולם ובארץ ועוד

לקביעת תור התקשרו 03-5497368

לפרטים נוספים

מתי נדרש לבצע הרמת רצפת סינוס ומה ההבדל בין הרמת רצפת סינוס פתוחה וסגורה?