מתי נדרש לבצע הרמת רצפת סינוס ומה ההבדל בין הרמת רצפת סינוס פתוחה וסגורה?

(עודכן לאחרונה: 28.06.2025)

חסר שיניים משלימים היום בד"כ באמצעות שתלים.

בלסת העליונה מעל השיניים האחוריות, קיים מבנה אנטומי בתוך העצם שנקרא חלל הסינוס (אחד מימין ואחד משמאל). חלל הסינוס הנו חלל מלא אוויר בדומה לחלל האף. לכל אדם מבנה אנטומי אישי.

במהלך הגדילה, מילדות לבגרות, חלל הסינוס גדל. בתינוק הוא בגודל אפון ובמבוגר יכול להגיע עד ל 15-20 סמ"ק.

בנוסף לתהליך התרחבות הסינוס עם הגיל, לאחר עקירת שיניים, עצם הלסת נספגת ומתכווצת ותוך מספר חודשים מיום העקירה, תיעלם יותר ממחצית נפח העצם שאחזה בשורש השן.

בעקבות ספיגה זו ובעקבות הרחבתו של חלל הסינוס עם הגיל, בדרך כלל נוצר מצב אנטומי שבו אין "מספיק" עצם לביצוע השתלה במקום השן שנעקרה או החסרה ולכן ישנו חשש שלא תהווה תשתית יציבה לביצוע שתלים.

במקרים אלה, מבצעים, יחד עם ההשתלות או בתהליך נפרד, הליך כירורגי הנקרא "הרמת רצפת הסינוס".
מטרת הטיפול היא להכין תשתית גובה ורוחב מספקת להחדרת שתל או שתלים במיקום השיניים החסרות. תהליך זה מבוצע רק באזור בו נמצאים הסינוסים דהיינו בלסת העליונה באזורים האחוריים.

קיימות שתי טכניקות כירורגיות להרמת רצפת הסינוס: הרמת סינוס פתוחה וסגורה. בשני המקרים חלל הסינוס עצמו לא נפרץ, זהו רק תיאור לשיטת הגישה אל מתחת לחלל הסינוס. בשתי השיטות הטיפול מבוצע על ידי הכירורג מתוך חלל הפה באזור המיועד להשתלות.

הבחירה בין שתי השיטות היא בהתאם למאפיינים הספציפיים של אנטומיית האזור והחסר של העצם באזור ונעשית על ידי כירורג פה ולסת. מטרת הטיפול לייצר תעלה מתחת לרצפת הסינוס (ללא פריצה לחלל הסינוס עצמו) למלא עם תחליפי עצם מעורבים עם טסיות מדם המטופל (PRP/PRF). כיום קיימים מגוון חומרים המשמשים כתחליפי עצם. החל מעצם ממקור עצמי (עצם הנלקחת מהמטופל עצמו), דרך תחליפים סינתטיים וכלה בתערובות ביולוגיות. מחקרים עדכניים מראים כי אין חומר אחד שהוא “הטוב ביותר”, אלא שהצלחת ההליך תלויה בעיקר בהתאמה המדויקת בין סוג החומר לבין מצבו הרפואי של המטופל. שילוב נכון בין חומרי השתלה וטכנולוגיות מתקדמות כמו PRF מגדיל את הסיכוי לקליטה מוצלחת של השתלים לאורך זמן.

מהן השיטות החדשניות ביותר להרמת סינוס כיום?

במקביל לשיטות הקלאסיות להרמת סינוס פתוחה וסגורה, התפתחו בשנים האחרונות טכניקות חדשניות שמאפשרות לבצע את ההליך באופן עדין ומדויק יותר. אחת הבולטות שבהן היא הרמת סינוס הידראולית (Crestal Hydraulic Sinus Lift), שבה משתמשים בלחץ נוזלים מבוקר כדי להרים בעדינות את קרום הסינוס מבלי לפגוע בו. טכניקה זו מתאימה במיוחד למצבים שבהם כמות העצם הקיימת מועטה (לעיתים פחות מ־4 מ"מ), ומאפשרת החדרת שתלים תוך הפחתת הסיכון לסיבוכים. בנוסף, קיימות טכניקות המשלבות בלון מתנפח או מכשירים פיאזואלקטריים, שמסייעים להפרדה עדינה של הממברנה תוך שמירה מרבית על הרקמות הרכות. השימוש בשיטות אלו תלוי במבנה האנטומי של המטופל ובשיקול הקליני של הכירורג.

הרמת סינוס פתוחה

לעיתים חסר העצם הוא חמור וחלל הסינוד גדול ונרחב. במקרים אלה בדר"כ הכירורג בוחר בשיטת "הרמת סינוס פתוחה".  ואז יש לפתוח "חלון" מעל אזור ההשתלות (בקיר הסינוס) ולבצע את הרמת רצפת הסינוס דרך אותו חלון. בדרך כלל, ניתן לבצע את השתלים סימולטנית בעת הרמת רצפת הסינוס.

המאפיין העיקרי של הרמת סינוס פתוחה הוא המורכבות של ההליך. בעקבותיו נדרשים 4 ימי החלמה או מעט יותר ותופעות הלוואי העיקריות הן נפיחות באזור הלחי ויכולים להופיע גם שטפי דם.

הרמת סינוס סגורה

כאשר החסר הוא קטן או בינוני, אפשר לעיתים בצע הרמת סינוסים סגורה, דהיינו, דרך פתחים זעירים המשמשמים לאחר מכן להחדרת השתלים (בד"כ סימולטנית עם הרמת רצפת הסינוס).

מה ההבדל בין הרמת סינוס והשתלת עצם?

במקרים רבים כאשר יש צורך בשתלים דנטליים, יש לבצע קודם הליך מקדים כדי להבטיח החדרה תקינה ועמידה של השתל, כאשר שני ההליכים המרכזיים בהקשר לזה הם הרמת סינוס או לחלופין השתלת עצם. לא אחת נוצר בלבול או חוסר הבנה לגבי ההבדלים בין שני ההליכים ומתי האחד נדרש על פני השני.

ההבדל העיקרי הוא במהות ההליך, בעוד שבהרמת סינוס המטרה היא להרים את רצפת הסינוס בכמה מ"מ ולעבות את הבסיס אליו יוחדר השתל הדנטלי כדי למנוע חדירת השתל המוברג לתוך חלל הסינוס, בהשתלת עצם המטרה היא עיבוי עצם הלסת כך שיהיה מספיק "חומר" לחבר אליו את השתל בבטחה ובצורה עמידה וחזקה. כמו כן, הרמת סינוס מבוצעת בלסת העליונה בעוד שהשתלת עצם מבוצעת גם בלסת התחתונה אם יש צורך.

בהליך השתלת עצם מוסיפים עצם כדי לאפשר את טיפול השתלת השיניים ויש צורך בפועל לבנות ואז לחזק את העצם החדשה, מה שלא נדרש בהרמת סינוס.

מה כולל תהליך ההחלמה לאחר הרמת סינוס?

תקופת ההחלמה משתנה בהתאם לסוג הפרוצדורה ולמצב הבריאותי של המטופל. בדרך כלל, לאחר הרמת סינוס פתוחה צפויים 3–5 ימים של אי נוחות מקומית, נפיחות ולעיתים שטפי דם קלים. לאחר הרמת סינוס סגורה, תהליך ההחלמה קצר ופחות מורגש. חשוב להימנע מפעולות שמעלות לחץ סינוסלי (כמו קינוח אף חזק, עישון או טיסות) במשך כשבועיים, בהתאם להנחיות הרופא. השיקום הסופי, כולל התקנת כתר או גשר קבוע, מתבצע לאחר תקופה של מספר חודשים, עם מעקב צמוד של צוות המרפאה.

כיצד מחליט כירורג פה ולסת איזה סוג של טכניקה להרמת רצפת הסינוס יש לבצע?

הגורם העיקרי לבחירה בין הרמת רצפת סינוס פתוחה לסגורה הוא כאמור כמות העצם החסרה ברצפת הסינוס המשמשת לאחיזת השתלים באזור לסת עליונה אחורית מחוסרת שיניים. בעבר, ההחלטה בין הרמת סינוס פתוחה לסגורה התבססה בעיקר על גובה העצם הקיימת באזור (Residual Bone Height). אך כיום, בזכות אמצעים טכנולוגיים מתקדמים כמו צילום CT תלת־ממדי, נלקחים בחשבון גם פרמטרים נוספים: עובי קרום הסינוס, מבנה פנימי של חלל הסינוס, מידת הגישה הניתוחית האפשרית ואף מיקום העצבים הסמוכים. תכנון נכון מראש מפחית את הסיכון לקרעים בממברנה ומשפר את הצלחת ההליך בטווח הארוך.

בתהליך הבדיקה ולצורך קבלת ההחלטה, יתבצעו עוד לפני הליך זה והשתלת השיניים בדיקות רלוונטיות כגון צילום פנורמי CT של הלסת העליונה וסריקה דיגיטלית של חלל הפה. מרכיב נוסף בדרך להחלטה האופטימלית הוא הניסיון של רופא השיניים שעובר על תוצאות הבדיקות הנ"ל כדי לקבוע איזו שיטת ניתוח מתאימה יותר.

לפני הטיפול הכירורגי יש לבצע טיפול לניקוי אצל שיננית מנוסה. היות ופלאק חיידקים והאבנית מגדילים את הסיכון לזיהומים.

יש צורך לדווח על כל רגישות לתרופות או לחומרים (כגון יוד וכו') ולדווח על כל בעייה בריאותית קלה כחמורה והתרופות הנלקחות אם נלקחות. כמו כן יש לדווח לרופא על עישון. עישון עלול להוריד את מידת הצלחת השתלים, השתלת העצם וההצלחה לטווח ארוך. עישון גם עלול לגרום לסיבוכים מיותרים בתהליך ההחלמה.

מומלץ לבוא בצום של כ 3 שעות לצורך קבלת טשטוש נשימתי (גז צחוק).

כשעה לפני ביצוע הפעולה הכירורגית יש ליטול תרופות (אנטיביוטיקה ותרופות למניעת נפיחות על פי מרשם שינתן).

שיעור ההצלחה של הרמות הסינוסים בשתי השיטות עומד כיום על כ – 96%, אך ההצלחה נמדדת גם לאורך זמן. גורמים חשובים להצלחת ההליך כוללים שמירה על היגיינת הפה, הימנעות מעישון, ביצוע ביקורות תקופתיות, ושיקום מדויק. אצל מטופלים המקפידים על הוראות הרופא, אחוזי השרידות של השתלים גם לאחר 10 שנים נחשבים גבוהים במיוחד.

אולם, כפי שאמרנו, ההצלחה נמדדת לאור שנים ולכן יש להישאר במעקב במרפאה לצורך בדיקת השתלים לאורך זמן.

התחום של הרמות סינוס משתנה ומתעדכן כל הזמן. בזכות מחקר מדעי, שיטות חדשניות ודימות מדויק, אפשר כיום לבצע את ההליך באופן בטוח, מותאם אישית ולרוב גם קצר יותר. אנחנו במרכז כירורגי שוורץ – ארד מחויבים לשלב את שיטות הטיפול המתקדמות ביותר כדי להעניק לכל מטופל את הפתרון המתאים לו מתוך ניסיון, ידע ונקודת מבט הוליסטית.

 

לכתבות נוספות במגזין

אודות הכותבת